ג. קינות הציבור במקרא ובספרות המסופוטמית

במקרא קיימות שתי צורות יסוד של קינה : 144 קינת יחיד - היינו קינה על אדם שמת , וקינת ציבור - היינו קינה על עם שהושמד או על עיר או ארץ שנחרבו . לקינת היחיד יש במקרא שתי דוגמאות מובהקות בלבד , אך קינת הציבור נפוצה למדי , והיא מופיעה בשתי צורות משנה : קינות נבואיות על מפלת עם ישראל או עמים זרים שהיו בקשרי ברית או מלחמה עמו ' " , וקינות על חורבן יהודה וירושלים בידי הכשדים בסוף תקופת בית ראשון , ואלו מיוצגות בעיקר במגילת איכה . הקינות הנבואיות מביעות צער על עמים ומדינות שעתידים להיחרב או לועגות להם , ואילו מגילת איכה מקוננת על חורבן היסטורי שקרה בעבר . יסודות מובהקים של קינת ציבור מצויים גם בצרור מזמורי תהלים שאינם אלא תחינות להצלת העם מאויבים הבאים עליו לכלותו . 147 ואולם גם 143 השוו : קה ' ג ; 13 10 ח ; 15 יא - 1 יב . 1 לניתוח מעמיק של המקבילות בין ספר קהלת ל'דו שיח פסימי בין עבד לאדוניו ' ראו עוד : א' גרינשטיין , 'חכמים בלילה - הדו שיח הבבלי בין האדון לעבדו וספר קהלת , ' בית מקרא , קנז ( תשנ"ט , ( עמ ' ; 106-97 ראו עוד נ' םמט " , הדיאלוג בין אדון לעבדו - עיון ספרותי ורעיוני חדש , " שנתון ...  אל הספר