כמעט לכל הסוגות הספרותיות הידועות מאוגרית ולכל דפוסי הלשון האופייניים להן קיימות מקבילות במקרא . 54 מחברי המקרא הכירו במיוחד את הפנתאון הכנעני הקדום שמשתקף בכתבי אוגרית " , ומקצת המיתולוגיה הכנענית הקדומה שבאה לידי ביטוי בהם . משוררי המקרא ייחסו לה ' אלוהי ישראל את תפקידיו ומאפייניו של בעל הדד , האל הפעיל ביותר , האחראי בעיקר לגשמים המפרים את האדמה . כינויו של בעל 'רכב ערפת' מיוחס כאמור גם לה' בצורה 'רכב בעךבות , ' ומקום מושבו של ה ' בהר ציון - במרכז ארץ ישראל - מכונה : ' ך ? תי צפון ' ( תה ' מח , ( 3 כשם מקום מושבו של בעל בהר 'צפון . ' ה ' בדמותו כ ' איש מלחמה ' ( שמ ' טו ( 3 שהוציא את עם ישראל ממצרים בכוח , מתואר כמי שיש לו 'תועפת = ] קרני ] ראם ' > במ' כג , ( 22 בדיוק כמו בעל בדמותו המפוםלת שנתגלתה באוגרית " . כשמשוררי המקרא שיבחו את כוחו של ה ' הם לעתים תיארו את מאבקו עם הכוחות המיתולוגיים של הים הידועים בעיקר מהמיתוסים האוגריתיים . לא זו בלבד שהם הזכירו את הדמויות ים , תנין ולווייתן , הידועות גם מכתבי אוגרית , אלא שהם השתמשו אף בכינוייהם כמו 'נחש ברח' ו ' נחש עקלתון ' ( יש ' כז . ...
אל הספר