לשון אוגרית ולשון המקרא

השפה האוגריתית , שמתועדת על פי רוב בכתבים מהמאה הארבע עשרה והשלוש עשרה לפסה " נ , היא שפה שמית צפונית מערבית , קרובה במיוחד לפניקית אך קדומה ממנה " . אף ששפה זו נכתבה בעיקר באותיות המציינות עיצורים בלבד , ניתן לשחזר את התנועות בשלוש דרכים : על פי שלושת סימני האל"ף , המבחינים בין התנועות , 11 , i , a בעזרת תעתיקים של מילים אוגריתיות בכתב היתדות המסופוטמי , שמציין הברות שלמות ; בעזרת השוואות לשפות שמיות אחרות , כמו עברית , אכדית וערבית . במערכת שמות העצם באוגריתית יש שלוש יחסות : נומינטיב ( נושא הפסוקית , ( גניטיב ( מושא עקיף והסומך בסמיכות ) ואקוזטיב ( מושא ישיר , ( והן מסומנות בסיום צורות היחיד בתנועות קצרות פתוחות : u לנומינטיב , i לגניטיב , a לאקוזטיב . הסיומות הללו שרדו בצורות ארכאיות במקרא , כגון הסיומת ו בצירופים 'ןנו בער ' ( במ ' כד ( 15 , 3 ו'מעינו מים' ( תה' קיד ;( 8 הסיומת > - במילים 'המגביהי , ' ' המשפילי / ?? ' קימי , ' 'מושיבי ' ( שם קיג ;( 9-5 הסיומת , 7- במילה ' לילה' ( שמשמעה המקורי הוא : בלילה = ליל + ; ה . ( סיומת הכיוון בעברית n , ( לדוגמה : ארצה , מצרימה ) מקורה בה...  אל הספר