אינטרטקסטואליות הוגדרה באופן כללי : 'תלותו של טקסט בקודים , מושגים , קונוונציות , מנהגים בלתי מודעים וטקסטים קודמים שחדרו לתוכו . ' יי' אינטרטקסטואליות ביחסי הטקסט המקראי והסביבה הספרותית שלו נתפסה לעתים קרובות כשאילה של הטקסט המקראי מן התרבויות השכנות , שיש אכן להודות שהן קדומות יותר . רק לעתים נדירות עומדת ההנחה הזאת למבחן , ולא תמיד היא בהכרח נכונה , אך גם כאשר היא נכונה , אין היא מבהירה את המקום הייחודי שיש לטופוס מסוים בקונטקסטים השונים שלו . כך למשל הציווי האלוהי : 'לא ידון רוחי באדם לעלם ? שגם הוא בשר ןהיו ימיו מאה ועברים שנה ' ( בר ' ו . ( 3 הפסוק נמצא בהקשר האניגמטי של הקשרים האינטימיים בין בני האלוהים לבנות האדם , ובאופן רחב יותר , בהקשר של ירידת תוחלת החיים של האנושות , אי שם בין אורך החיים האגדי של אנשי בראשית לבין השנים הקצובות שמתאר המשורר : 'ימי שנותינו בהם שמךם שנה ןאם בגבורת קזמונים שנה ' ( תה ' צ . ( 10 הדברים נראים דומים לאמור בחיבור חכמה דו לשוני ( שומרי אכדי : ( 'ימי אנוש קרבים . מיום ליום הם מתקצרים , חודש אחר חודש הם מתקצרים , שנה אחר שנה הם מתקצרים ! מאה ועשרים ...
אל הספר