צורה ותפקיד משמשים אמות מידה לזיהוי שלוש הקטגוריות המרכזיות של התיעוד הטקסטואלי " . הקטגוריה הקנונית , המעסיקה אותי כאן , מתחלקת לשלוש תת קבוצות על פי היעד שהטקסט מתמקד בו . מוקדי העניין בחיבורים הקנוניים של עולם המקרא מתאפיינים בצורה הטובה ביותר כאלוהי , מלכותי ואישי '" . האלוהות היא מוקד העניין במיתוסים , המנונים , תפילות , קינות , טקסטים המתארים שאילה באל , לחשים וטקסים , ואפילו לעתים שירת אהבה . המלכות היא מוקד העניין ביצירות אפיות , המנונים , היסטוריוגרפיה , ( אוטוביוגרפיה , מעט טקסטים שעיקרם שאילה באל ודברי נבואה , וכן כמה הוראות . הפרט עומד במוקד יצירות סיפוריות , 'נבואות , ' מרבית ההוראות ושירי האהבה , קצת חיבורים פסידו אפיגרפיים , משלים , חיבורים על הצדיק הסובל , דיאלוגים , ויכוחים , פולמוסים , וגם דברי היתול ומשלי חיות . מרבית הטקסטים המתמקדים בפרט , אפשר לאפיינם כספרות חכמה , מושג השאול מדוקר המקרא . 18 לעיל , סעיף ב . 19 זאת ברוח החלוקה בכרך הראשון של אוסף הטקסטים שערכתי . ראו : האלו וינגר ( לעיל , הערה . ( 4 מה המקום שתופסות הסוגות האלה במקרא ? באשר למוקד הראשון - האלוהות ...
אל הספר