כמילה בודדת הזוכה לביאור או מדרש , כך גם שם הוא יחידת טקסט מינימלית המעוררת את היצר הפרשני . לא אחת משמעו המקורי של השם נסתר , באשר הוא נובע מרובד קדמון של הלשון אשר לא 47 י ' זקוביץ , על שלושה ועל ארבעה , ירושלים תשל '' ט , עמ ' 48 . 48 ^ 7 שם , עמ ' . 49 ^ 7 היה שגור עוד על שפתי כותבי המקרא וקוראיו . רבות נכתב על מדרשי שמות - גלויים וסמויים - תופעה הרווחת במקרא , והנמשכת באינטנסיוויות רבה בסיפורת הבתר מקראית . מעשה בת יפתח דורש את שמו של יפתח על דרך מדרש השם בשורש הנרדף לו , פצ " ה , נרדפו של פת " ח . ' בסיפורנו אומר יפתח לבתו : [ ... ] ' ואנכי פציתי פי אל ה' ולא אוכל לשוב ' ( שופ ' יא , ( 35 והיא משיבה לו : 'אבי פציתה את פיך אל ה ' עשה לי כאשר יצא מפיך ' [ ... ] ( שם . ( 36 יפתח הוא אפוא מי שפתח את פיו ללא צורך . מחבר דברי הימים יצר סיפור שלם כדי לדרוש את שם המלך יהושפט , הממנה שופטים בארץ ואף אומר להם : 'ךאו מה אתם עשים כי לא לאדם תקן ? טו כי לה' ועמכם בךבר מקזפט ' ( דה"ב יט - ( 6 כך דרש מחבר דברי הימים את שני יסודות השם : הפועל שפ"ט ושם אלוהים . במקרה אחר הוא דרש את השם אםא על דרך...
אל הספר