העיון בשלושת החיבורים המייצגים את ההיסטוריוגרפיה המקראית המאוחרת מבהיר באופן שאינו משתמע לשתי פנים את אופיים הפוליטי . על פי ספר עזרא נחמיה נדרשה העדה ביהודה להתאים את עצמה למציאות הפוליטית בשיאו של השלטון הפרסי , כאשר העליונות הצבאית והפוליטית של האימפריה הפרסית נראתה יציבה ללא עוררין , ככוח שלא יימוט לעולם . בתגובה על התקוות המשיחיות בראשיתה של תקופת שיבת ציון אימצה לה עדת יהודה עמדה של קווייטיזם פוליטי , וראתה בשיקום המוגבל של פחוות יהודה בחסותם ובשלטונם של מלכי פרס את הביטוי לחסדי האלוהים . כל הלהט הדתי וכל המשאבים הופנו עכשיו לביסוסה של קהילה טהורה , זרע קודש , אשר יבטיח את המשך קיומו החומרי והרוחני של עם ישראל , ואשר יממש את היחס המיוחד בין עם ישראל ובין אלוהי ישראל . 46 משום כך שינה עזרא החיצוני גם את ההתייחסויות אל ששבצר כאל פחה . הוא השמיט את המילים 'די פחה שמה' בעז ' ה , 14 והוסיף את זרובבל כמי שקיבל עם ששבצר את כלי המקדש ןעזה"ח ו . ( 17 התואר העברי של ששבצר , 'הנשיא ליהודה' ( עז' א , ( 8 מיוצג במילה הנדירה 'הממונה' ( ילךרוג < ר 00 קזז [ עזה " ח ב . ([ 8 ספר דברי הימים נכתב ...
אל הספר