המקורות שעמדו לנגד עיני מחבר ההיסטוריה

מניין שאב מחבר ההיסטוריה הדויטרונומיסטית , שפעל אל נכון בסוף ימי הבית הראשון , את ידיעותיו ? האם היו לו מקורות קדומים מפורטים , שבאמצעותם יכול היה לשחזר באופן מהימן את תולדות עם ישראל במאות השנים שקדמו לזמנו ? ניתן להעלות את ההשערה שהמקור העיקרי שעמד לרשותו היה ספריית המקדש בירושלים , שבמרוצת הדורות התהווה בה קורפוס גדול של תעודות ויצירות . כמו בכל ממלכה במזרח הקדום התפתחה ביהודה במרוצת השנים עילית מקצועית , שעם חבריה נמנו נושאי המשרות הבכירות , הכוהנים והסופרים , ואלה החזיקו בידע שנצבר במאות שנות קיומה של הממלכה . ידע זה רוכז בספריית המקדש והיה נגיש למחבר ההיסטוריה , אשר נמנה עם בני שכבה זו . אם השערה זו נכונה , הרי הרכבו של החומר שנשמר בספריית המקדש בירושלים יכול להיקבע מתוך עיון בחומרים ששיקע הדויטרונומיסט בהיסטוריה שחיבר . מובן מאליו שעצם השימוש בחומר שמקורו בספרייה אינו ערובה לערכו ההיסטורי . חלק ניכר מחומר זה נתחבר ודאי במועד מאוחר , שנים רבות לאחר תום האירועים המסופרים , ונסמך רק על מסורת בעל פה . יצירות רבות נתחברו בסוגות שהשימוש בהן לשחזור היסטורי כרוך בקשיים רבים , ואולי איננ...  אל הספר
יד יצחק בן-צבי