המזמורים הם בעיקרו של דבר ביטוי אישי של משוררים שחיו בימי הבית הראשון והשני , ושביטאו בדרך פיוטית את תפיסתם הדתית ואת יחסם לאלוהות . רק משנאספו המזמורים הבודדים לאוספים , כגון האוסף העתיק שסיומו היה 'כלו ךגפלרת דוד בן ישי ' ( עב , ( 20 החל השימוש המשני בהם כטקסטים ליטורגיים במקדש . אישוש לשימוש זה יש בכתובים בספרי דברי הימים ועזרא ונחמיה שנזכרות בהם תפילות במקדש , י ) ב והיו שטענו על סמך כתובים אלה שמזמורים רבים לידתם בחיי הפולחן במקדש . ספר תחלים השלם צמח כאמור מן האוספים הקדומים , שנערכו וסודרו לאסופה מקיפה . מוסכם במחקר שכלל מזמורי תהלים שימשו בפולחן של ימי הבית השני , ויש הסבורים שאף בשלהי הבית הראשון נהג השימוש במזמורים בתחום הפולחן . אך כאמור השימוש הפולחני לא היה המטרה הראשונה של כתיבתם . במהלך הדורות ניסו פרשנים לראות במזמורים ביטוי של המשורר למאורעות בקורות העם . לצורך זה היו שנעזרו במרכיב של הסיטואציה שבכותרות ( כגון 'לךת [ ... ] בהצותו את ארם נחרים ואת ארם צובה וישב יואב ויך את אדום בגיא מלח ' [ ס . ([ 2- 1 אף חז"ל נטו לפרש את המזמורים על פי מה שנראה להם כתואם מאורע היסטורי...
אל הספר