לסיפורת חשיבות מרכזית בספרות המקרא , ויש לכך ביטוי כמותי , מבני ותוכני . מבחינה כמותית - כשליש מספרות המקרא הם סיפורים . מבחינה מבנית - סיפורים הם מסגרת לקליטתם של תכנים משמעותיים . למשל סיפורי הנדודים במדבר ( שמ ' יב -37דב' לד ) משמשים מסגרת לתיאורים של מתן חוקים ולשילובם של קובצי חוקים ; סיפור המסגרת בספר איוב ( איוב א-ב ; מב ( 17-7 מספק רקע לוויכוח בין איוב לרעיו ; ואף חלק מספרי הנבואה נחתמים באמצעות סיפורים ( יש ' לו-לט ; יר ' נב . ( מבחינה תוכנית - מרבית הסיפורים משרתים נושא אחד : תולדות עם ישראל לאור הקשר שבינו לבין אלוהיו . כיוון שכוונת הכותבים והעורכים שבאו בעקבותיהם הייתה לעקוב בשיטתיות אחר ההיסטוריה של עם ישראל , מקובל לכנות את הסיפורת שבמקרא היסטוריוגרפיה . קורא הפותח בספר בראשית נוכח לדעת שרק אחד עשר הפרקים הראשונים מוקדשים לתולדות ראשית האנושות , ותיאור זה מסתיים בדיווח על משפחת תרח , אבי אברם , שהשתקעה בחרן ( בר ' יא . ( 32-26 י המשך הספר ( בר ' יב - 1 נ ( 26 הוא רצף של סיפורים על התפתחות הקשר בין האל לבין אבות האומה . הרצף נפתח בצו שניתן לאברם לעזוב את חרן וללכת ארצה כנע...
אל הספר