במקרא מאות חוקים , אך אין בו שום חיבור שלם ועצמאי אשר ניתן להגדירו לפי צורתו ספר חוקים או חיבור משפטי . חומר משפטי מופיע במקרא תמיד במסגרת חיבור השייך לסוגה לא משפטית . התורה , המחזיקה את רוב החוקים , אינה קובץ חוקים כי אם חיבור סיפורי המספר במבט לאחור את תולדות ישראל בראשית ימיו . לפי הסיפור בשלב מסוים באותם הימים קיבל ישראל מאת ה ' מאות חוקים . הסיפור אינו מסתפק בדיווח כללי על עצם מתן החוקים , אלא הולך ומפרט את כל החוקים שנתן האל לעמו . על כן ניתן לפנות אל התורה כאל מקור משפטי ואף להפיק מתוכה קובץ חוקים . אך אין בכך כדי להפקיע את התורה מצורתה הספרותית , שהיא סיפור . וכך במקרא כולו . לא זו בלבד שמשמעות החוקים תלויה במידה ניכרת בחיבור המביא אותם , אלא שרבים מן הדברים המנוסחים במקרא בצורת חוק , והמוצגים כחוק , לא היו נחשבים היום חוק . אין במקרא הבחנה עקרונית ומפורשת בין חוק אזרחי לבין הלכה דתית . אדרבה , כל מה שנחשב רצון האל מוצג כחוק . לפיכך המושג ספרות משפטית במקרא נושא משמעות רחבה , והיא : כל החיבורים אשר מקובץ בהם חומר מפורט לניהול חיי החברה . אין זה מובן מאליו - ואין להניח כמובן מא...
אל הספר