במרוצת הזמן העלו חוקרים שונים הסתייגויות מהשערת התעודות , כולה או מקצתה , ובדור האחרון דחו אותה חוקרים לא מעטים מכול וכול . אין כאן המקום לדון בכל ההשגות שהועלו ובכל הספקות שהובעו , אבל מן הדין לשרטט בקווים כלליים כמה מהתהליכים שככל הנראה הביאו לידי מצב חדש זה . ההתנגדות העיקרית להשערת התעודות באה מאז ומעולם מצדם של מלומדים שמטעמים אמוניים לא יכלו להשלים עם הגישה הביקורתית לחקר התורה . אמנם התנגדות זו הוסוותה לפעמים במסווה של טענות ענייניות כביכול , אך אלה היו לרוב מלאכותיות ולעתים גם שטחיות למדי . ניסיונות לשלול את עצם קיומם של הקשיים הטקסטואליים שהשערת התעודות מבקשת לפתור ולטעון שבעת העתיקה היה סוג אחר של היגיון ספרותי , וכן ניסיונות לטעון שניתן ליישב את הקשיים - לפי פשוטם - באמצעות פרשנות הרמוניסטית , אינם משכנעים , ומסתתרת מאחוריהם 201 לעתים נשמעת במחקר הדעה שהתורה חוברה כבר בגלות , כדי לשמר את מנהגי העבר ותורות העם , אולי בשל ערגה מסוימת לפולחן שכבר לא היה אפשר לקיימו , ומתוך רצון למלא את החסר באמצעות חוקים ומשפטים שאפשר לקיימם בגלות , ואם כך לעזרא ולבני זמנו היה חלק רק בהשלטת תור...
אל הספר