גם מפרשי המקרא בימי הביניים קיבלו כמובנת מאליה את המסורת שמשה כתב את התורה , וככל הנראה לא נתנו את דעתם כלל לעובדה שדבר זה אינו נאמר במקרא ואינו עולה בקנה אחד עם פשוטה של התורה : סמכותה של המסורת נותרה ללא עוררין בעניין זה . ואולם בסוגיות שמסורת חז"ל עצמה לא הייתה חד משמעית בהן , גם מפרשי ימי הביניים לא היו תמימי דעים ? " . שאלה אחת שנחלקו בה היא אם משה כתב את כל התורה מפי הגבורה או שמא כתב חלקים ממנה על דעתו שלו ') מפי עצמו . ( ' חז " ל הותירו מקום לאפשרות שמשה 'אמר ' את משנה תורה , היינו את נאומי ספר דברים , מפי עצמו " . ולקראת סוף ימי הביניים הציע בעקבותם דון יצחק אברבנאל שלא זו בלבד שמשה אמר מפי עצמו את משנה תורה , היינו את חומש דברים , אלא שגם בכל מקום אחר בתורה שעולה ממנו שמשה חלק על ה ' או התווכח עמו , אלה דברים שמשה יזם והגה מלבו - אך לדעת אברבנאל כתיבתם של דברים אלה בתורה נעשתה בהוראת ה , ' שציווה על כך לאחר שהדברים נאמרו מפי משה " . מאות שנים לפניו גדול הפשטנים בצרפת , ר ' שמואל בן מאיר ( רשב " ם , ( היה משוכנע שמשה כתב על דעת עצמו את כל החלק העלילתי של התורה , ושהציטוט המילו...
אל הספר