האם האל המקראי אכן מנותק מן המיניות?

קויפמן הדגיש כאמור את ניתוקו של האל המקראי מן המיניות כאחד המאפיינים המובהקים של הדת המקראית . אולם סיפור גן עדן מחייב בדיקה מחודשת של טענה כוללת זו : כיוון שידיעת הטוב והרע , שהיא תכונה אלוהית , כוללת את המודעות המינית , עולה מכאן כי על פי מקור ו ,. שממנו נובע סיפור גן עדן , יש לאל מודעות מינית " . במקרא ניכרת אפוא התלבטות בשאלת מיניותו של האל : בצד המגמה להשגיב את האל ולנתקו מן המנגנון הביולוגי המיני , כדברי קויפמן , יש מגמה מנוגדת ליצור זיקה קרובה בין האל לאדם . מגמה זו הביאה לדימוי האל כבעל מודעות מינית . בניגוד לטענתו של קויפמן כי על פי סיפור גן עדן המיניות היא החטא היסודי , 42 אני סבור כי המודעות המינית מתוארת בסיפור זה דווקא כסגולה אלוהית חיובית . ההכרה בזיקה מסוימת בין האל למגדר ולמיניות ניכרת גם בסיפור הבריאה הכוהני בבר ' א : האמירה כי האדם נברא בצלם אלוהים משמעה כי צורתו החיצונית של האדם היא בבחינת דיוקן של האל הבורא . הכתוב אומר כי גם הזכר וגם הנקבה של מין האדם נבראו בצלמו של האל ( שם , ( 27 ומכאן שבאלוהות עצמה קיימת הבחנה מגדרית בין צד זכרי לצד נקבי . 41 הרמב " ן בפירושו ...  אל הספר