ד. חלוקת לשון המקרא לתקופות

שפות מתפתחות במשך הזמן , ועל כן אין תמה שהלשון השתנתה במהלך תקופת המקרא , שנמשכה כאלף שנים או יותר . נוסף על הבדלי סגנון ולשון הקיימים בין ספרי המקרא ובין המקורות שהמקרא מבוסס עליהם , המחקר הבלשני מבחין בין ארבע תקופות לשון : עברית המקרא הקדומה , עברית המקרא הקלסית , תקופת מעבר בין הלשון הקלטית לבין הלשון המאוחרת , עברית המקרא המאוחרת . . 1 עברית המקרא הקדומה העברית הקדומה ביותר נשמרה בשירים אחדים : ברכת יעקב ( בר ' מט , ( שירת הים ( שמ' ת ח משלי בלעם ( במ ' כג-כח , שירת משה ( דב ' לב , ( ברכת משה ( שם לג , ( שירת דבורה ( שופ ' ה , ( חב ' ג ובכמה מזמורים ( למשל תה ' יח , כט , עז . ( לשונם של שירים אלו נראית קדומה לאור השפות השמיות האחרות . תכונות ארכאיות בתורת הצורות א . יחסות - דומה שיש בעברית המקרא הקדומה שרידים של יחסות , תנועות סופיות בשמות עצם שסימנו את התפקיד התחבירי של שם העצם . כך נוטים להסביר את החיריק ב'אכךי לגפן' = ) אוםר לגפן ; בר ' מט ( 11 וב ' ןני אתנו ' = ) בן אתנו , שם , ( את החולם ב ? ' נו צפור' = ) בן צפור , במ' כג ( 18 וב ' מעינו מים ' ( = מעין מים ; תה ' קיד ( 8 ו...  אל הספר
יד יצחק בן-צבי