הבעיה המרכזית בחקר תולדות הנוסח של ספרויות עתיקות היא הפער בין זמן היווצרותן לזמנם של כתבי היד המוסרים אותן . עדי נוסח המקרא הקדומים ביותר שבידינו הם המגילות המקראיות מקומראן , שהקדומות שבהן נכתבו במאה השלישית לפסה " נ . תרגום השבעים הוא מן המאה השלישית-השנייה לפסה " נ , אך כתבי היד העיקריים שתועד בהם מאוחרים במאות שנים - מן המאה הרביעית לסה " נ . התורה השומרונית אף היא ככל הנראה מאותו הזמן , אך כתבי היד שלה ששרדו הם מן המאה השתים עשרה לסה " נ . ונוסח המסורה , שכתבי היד הקדומים ביותר שלו מן המאה העשירית לסה " נ , משמר בצורה ראויה להתפעלות נוסח הקדום מכתבי יד אלה באלף שנים לפחות , כפי שעולה מעדות המגילות שנוסחן כנוסח המסורה . כל אחד מעדי הנוסח המרכזיים הללו - והמגילות המקראיות מקומראן בכלל זה - הקפיא עדות בת זמנו לנוסח שמאחוריו כבר הייתה היסטוריה ארוכה מאוד של התהוות ומסירה . תמונת היחסים בין עדי הנוסח העיקריים אינה קבועה , בעיקר בגלל העדות רבת הפנים האצורה בכל אחד מהם . נוסח המסורה הוא אמנם תוצר של תהליך קפדני מאוד של שמירת הנוסח והאחדתו , אך לא תמיד הנוסח שנבחר הוא הקרוב ביותר לנוסח ה...
אל הספר