לצד ההשוואה של טקסטים חוץ מקראיים לכתבים מן התנ"ך , הלכו והתפתחו שיטות ניתוח חדשות של הטקסט המקראי עצמו . חשיבות מיוחדת הייתה לפועלו של החוקר הגרמני הרמן גונקל ( 1932-1862 , Gunkei ) בתחום זה בתחילת המאה העשרים . גונקל , שבשנות נעוריו למד לימודים קלסיים וכן פולקלור גרמני , ביקש ליישם בחקר התנ " ך את המתודות ששימשו בדיסציפלינות אלה . הוא הניח כי סיפורי התנ '' ך , בדומה למיתוסים היווניים , נמסרו בעל פה זמן רב לפני שהועלו על הכתב , וביקש לנתח אותם בהתאם ; לדעתו הסיפור הכתוב הסופי הוא לעתים קרובות תצרף של אגדות קצרות שנמסרו קודם לכן בנפרד , מפה לאוזן . למשל הנרטיב על אודות יעקב ועשו בשנות נעוריהם ( בר ' כה - 19 כז ( 40 יכול להיחלק ליחידות קטנות : סיפור לידתם של התאומים ; מכירת הבכורה ; ברכת אביהם הגנובה . גונקל טען כי מטרתם המקורית של סיפורים אלה ורבים אחרים בתנ " ך לא הייתה לספר היסטוריה לשמה , אלא הם אגדות שהומצאו על מנת להסביר היבטים שונים של חיי היומיום בישראל בעת היווצרותן . כך לדוגמה הוסברה האיבה בין ישראל לאדום בתקופה מאוחרת כתוצאה טבעית של יריבות עתיקת יומין בין מייסדי שתי האומות ה...
אל הספר