להגותם של שני אישים שפעלו בתקופה הזאת הייתה חשיבות מיוחדת בכל הקשור למקרא : הפילוסופים תומס הובס ( 1679-1588 ) וברוך שפינוזה . ( 1677-1632 ) שניהם עסקו בין השאר באחת הסוגיות הרגישות ביותר באמונה הדתית המסורתית : הטענה כי משה חיבר את התורה . קביעה זו הייתה בעלת חשיבות מכרעת עבור יהודים ונוצרים כאחד , שהרי אם משה , גדול הנביאים , לא היה מחברה האמתי של התורה , מדוע יש להאמין כי היא נאמרה מפי הגבורה ? ומדוע צריך אדם לשמוע למה שכתוב בה או לשמור את מצוותיה ? למען האמת כבר בימי הביניים היו כמה מלומדים יהודים , ובראשם אברהם אבן עזרא , ( 1167-1092 ) אשר הצביעו על פסוקים אחדים שספק אם יכלו להיכתב על ידי משה . לדוגמה בתיאור מסעותיו של אברהם בארץ נאמר בספר בראשית : 'ויעבר אם ם בארץ עד קזקום קזכם עד אלון מורה והכנעני אז בארץ' ( בר ' יב . ( 6 משתמע מן הקביעה כי הכנעני היה 'אז בארץ' שבעת כתיבת הפסוק הכנעני כבר לא היה שם . אך אם כך הדבר , לא יכול להיות שמשה היה מחבר הפסוק , שהרי בימיו שבטי הכנענים עדיין היו בארץ בהמוניהם . אבן עזרא ופרשנים אחרים ציינו פסוקים בעייתיים נוספים , י- אך ברור היה לכולם כי מ...
אל הספר