המונח 'ספרות חיצונית' משמש בעת החדשה ( על פי משנה סנהדרין י , א ) להגדרת הספרים שנכללו באסופות המקראיות של הכנסיות הנוצריות , ושאינם כלולים בנוסח המסורה . ספרים אלו מכונים בלעז ספרים אפוקריפיים ( Apocrypha ) וספרים פסידו אפיגרפיים . ( Pseudepigrapha ) הספרים החיצוניים חוברו בידי יהודים במהלך ימי הבית השני ועד מרד בר כוכבא . ברשימה זו אדון בשישה ספרים חיצוניים שעותקים שלהם מתועדים בין המגילות שנמצאו בקומראן . זהו חלק קטן בלבד של הספרים החיצוניים שבידינו . קודם לחשיפת מגילות קומראן חיבורים אלו היו מוכרים מתרגומים שהשתמרו בידי כנסיות נוצריות שונות . במערות קומראן התגלו קטעים מהחיבורים הבאים : ספרות חנוך , כתב לוי הארמי , ספר היובלים , ספר טוביה , צוואת נפתלי העברית וספר בן סירא . בסוף המאמר אדון במספר חיבורים שחוקרים שונים ניסו לזהותם בין המגילות שנמצאו בקומראן , אלא שזיהויים אלו מסופקים . * אני מודה לפרופ' מיכאל סטון , שקרא את המאמר והעיר מספר הערות חשובות . 1 הספרות האפוקריפית והפסידו אפיגרפית נאספה ותורגמה לאנגלית בתחילת המאה העשרים : ; 1 9 1 3 Charles . The Apocrypha and Psemlepigraph...
אל הספר