הדיון בלוח השנה של עדת היחד מקומראן נושק לדיון רחב יותר בלוחות שנה שהיו מוכרים בארץ ישראל בימי הבית השני , בין שהיו אלה לוחות יהודיים , כגון מה שמכונה 'הלוח העברי' ( הירחי השמשי ) של מקורות חז"ל , ובין שהיו בשימושם של עמים מן הסביבה : לוחות שונים ממסופוטמיה , הלוח הפרסי , הלוח הסלווקי , הלוח התלמי המצרי . על רקע כל אלה מסתמנת מסורת אחת המרוכזת בעיקר במסמכים מקומראן , מסורת שהקו המרכזי המאפיין אותה הוא המספר של 364 יום בשנה . מסורת זו משתקפת בספרות החיצונית , בחיבורים שונים מקומראן ובמגילות שונות של לוח השנה מאותו אתר , ואף עלתה הסברה כי היא התבנית השלטת בחיבורים הכוהניים שבמקרא . המספר 364 משמש כחומר בידי יוצרים שונים , שהקנו לו פנים שונות , עד ליצירת מסורת לוח שנה עשירה ביותר . מספר זה סובל את כל אותן פנים שהוקנו לו במשך הדורות , וסגולה זו הפכה אותו מוקד ליצירה נרחבת ומשוכללת . נוסף על אופייה המיוחד של השנה במסמכים מקומראן , יש במסמכים אלה גם עדות מיוחדת על מועדי השנה . המועדים של עדת היחד אינם חופפים למועדים המוכרים מן המקרא ומספרות חז"ל . יש במגילות מועדים חדשים , ויש בהן גם פנים אח...
אל הספר