ל אשכול הקמת טוב ממשלתו מתמיד , ואולם השלישית דווקא נראה בתקופה היה מעמדו זו החלה של ירידה מתמשכת במעמדו הציבורי ובהערכה כלפיו . קרוב לוודאי שהסיבה העיקרית להתפתחות זו היא המצב הכלכלי שנוצר בשנתיים הראשונות לקיומה של ממשלה זו של אשכול , והידוע בשם המיתון . תחילתו של מצב זה בדיונים שנערכו כבר בסתיו 1964 בוועדת השרים לענייני כלכלה בנושא ה"מדיניות הכלכלית לשנתיים הקרובות . " 1966-1965 מפאת חשיבות הנושא ישב אשכול בראש ישיבות הוועדה . דוד הורוביץ , נגיד בנק ישראל , ומשה זנדברג ( לימים זנבר , ( שכיהן אז בתפקיד כפול של היועץ הכלכלי של שר האוצר והממונה על התקציבים , הציעו בוועדה למתן את הפעילות הכלכלית במשק על ידי קיצוץ בהוצאות הממשלה לפיתוח . ב 22 בנובמבר 1964 קיבלה הוועדה החלטה "לאשר עקרונית ריסון הבנייה ... צמצום הבנייה הממשלתית ... צמצום הבנייה הציבורית ( שאינה ממשלתית ... ( בלימת העברת הון מחו"ל ... סטנדרט צנוע לבנייה ציבורית . " וכן החליטה ש"תימשך המדיניות של חשיפת תוצרת הארץ לייבוא מתחרה ... ובמקביל לכך יוחל בבדיקה חוזרת של גובה המכס שנקבע בעבר , במגמה להקטינו כמידת האפשר . " ונוסף לכך...
אל הספר