29 בנובמבר 1947 קיבלה עצרת האו"ם ברוב של ^ 33 « כנגר 13 את הצעת ועדת אונסקו"פ לחלוקת ארץ ישראל . תמיכת ארצות הברית ותמיכתה המפתיעה משהו של מעצמת העל האחרת , ברית המועצות , לאחר שבמשך שנים גילתה יחס עוין ומתנכר לציונות , הבטיחו את הרוב הדרוש . עבור היישוב היהודי הפך יום כ"ט בנובמבר לציון דרך בעל משמעות מיוחדת . עשרות שנים של מאבק רצוף עליות ומורדות הסתיימו בהכרה רשמית של הקהילה הבין לאומית ובהחלטה על הקמת מדינה יהודית . עבור מנהיגי היישוב והתנועה הציונית , ושקולניק בכללם , היתה קורת הרוח הרבה מהולה בדאגה . שקולניק , שהכיר היטב את מורכבות המצב בארץ ישראל , ירע כי הערבים צפויים להתנגד בתוקף לחלוקת ארץ ישראל ולהקמת מדינה יהודית , הפוגעת לטענתם בזכויותיהם הבלעדיות על הארץ . מכאן הסיק כמו רבים אחרים שההתנגשות הצבאית עם הערבים היא בלתי נמנעת . כבר למחרת היום , בטרם שככו הדי השמחה , החלה שפיכות הדמים - חמישה נוסעי אוטובוס יהודים נרצחו ליד שדה התעופה בלוד . מכאן ואילך הלכו וגברו מעשי האיבה ועם הזמן הפכו למלחמה של ממש , מלחמת הקוממיות , שנמשכה עד תחילת . 1949 ההתנגשויות האלימות וההערכה שרווחה ...
אל הספר