^ 4 // ים זה הדופק ומרוץ הדמים של היישוב , " כתב /? שקולניק ליוסף שפרינצק בשנה , 1939 ובכך ביטא את ההכרה של כל עובד אדמה כי מים להשקיה הם סם החיים של החקלאות . בארץ ישראל השחונה , שאין יורדים בה גשמים במשך קרוב לשישה חודשים , שקרוב למחצית שטחה מדבר , ושמועדת לבצורת מרי כמה שנים , היתה ההכרה הזו נבונה שבעתיים . עם תחילת ההתיישבות הציונית החקלאית בארץ ישראל הניחו האגרונומים של התנועה הציונית שזו תתבסס בעיקרה על גידולי בעל , שתאמו את שיטות העיבוד המוכרות להם מחיי האיכר במזרח אירופה והפלאח הערבי בארץ ישראל . לגישה זו תרם גם חששם של מתווי המדיניות מן ההשקעות הכבדות הכרוכות בהנחת תשתית של השקיה בארץ ישראל . אולם התנאים האקלימיים בארץ ישראל העמידו את הגישה הזו למבחן . בסוף שנות העשרים ובתחילת שנות השלושים היו בארץ כמה שנות בצורת , והדבר המחיש למוסדות ההתיישבות החקלאית את הקושי בקיום משק של גידולי שדה הנשען על מי גשמים בלבד . תכנון ההתיישבות העובדת התבסס אפוא על עקרונות המשק המעורב , הכולל גידולים בהשקיה , ובהדרגה החלה החקלאות היהודית להתבסס על גידולי שלחין . תפנית זו חייבה לנקוט גישה שונה להס...
אל הספר