260 המדינה היא ממשותה של החירות הקונקרטית . והנה , החירות הקונקרטית נעוצה בכך שהאינדיבידואליות האישית והאינטרסים הפרטקולריים שלה יתפתחו במלואם וייהנו מהכרה מלאה בזכותם ( במערכת המשפחה והחברה האזרחית , ( וכן יתגלגלו וייהפכו מעצמם לאינטרס של הכללי , יכירו ביודעין וברצון באינטרס הכללי הזה כברוחם הסובסטנציאלי ויפעלו למענו בבחינת תכליתם האחרונה . לפיכך אין הכללי תקף ושלם בלי האינטרס , הדעת והרצייה הפרטקולריים , ואין האינדיבידואלים חיים רק כאישים פרטיים למען האינטרסים הפרטקולריים , אלא הם בה בעת רוצים את הכללי ופועלים ביודעין להשגת תכלית זו . עקרונן של המדינות המודרניות הוא חזק ועמוק עד מאוד מכיוון שהוא מאפשר לעקרון הסובייקטיביות להשלים את עצמו לכדי קיצוניות עצמאית של פרטיקולריות אישית , ובד בבד מחזיר אותו אל האחדות הסובסטנציאלית , וכך מקיים את האחדות הזאת בתוך עקרון הסובייקטיביות עצמו . תוספת . סגולתה של אידיאת המדינה בעת החדשה היא שהמדינה היא מימוש החירות לא על פי שרירותיות סובייקטיבית , אלא על פי מושג הרצון , רוצה לומר : על פי כלליותו ואלוהיותו . מדינות שבהן אידיאת המדינה עודה מוסווית ושב...
אל הספר