אחד משירי העם העבריים הנפוצים בדורנו , שיר שזכה לכמה וכמה לחנים , הוא שיר קצר בן שורה אחת ולשונו "דוד מלך ישראל חי וקיים . " דומה כי הרבה מן השרים שיר זה בדבקות רואים מול עיניהם מלך גדול ומפואר , כובש ירושלים ומניח התשתית לבניין בית המקדש , מי שהמלוכה הובטחה לו ולזרעו עד עולם , נעים זמירות ישראל , הוגה דעות דתי ואבי אבותיו של מלך המשיח ( אם לא המשיח עצמו . ( אין הוא מצטייר כאן רק כדמות אדירה מן העבר שחלף , דמות שניתן להתגאות ולהשתבח בה , אלא גם כמהות על זמנית , מי שהוא "חי וקיים" בכל דור וזמן , דמות שנשתלבו בה זכרונות מפוארים , תקוות להחזרת עטרה ליושנה וציפיות משיחיות . המשווה דמות זו של דוד אל המסופר עליו בספרי שמואל ומלכים חייב יהיה להודות בשינוי הגדול שחל בתיאורה במהלך הדורות . כפי שניתן ללמוד מגוף הספר שמאמר זה נספח לו , יש לדוד שבמקרא פנים הרבה , ואף המיגבש שבספרי שמואל מלכים פותח פתח לכמה וכמה תיאורים שלו . עם זאת , מרכזי שבהם מציג את דוד כלוחם קשוח , איש חשבונות ומדינאי ממולח , מי שלא היסס לשרת בצבא הפלישתים , מי שחטא חטא גדול ( ניאוף ורצח ) בסיפור בת שבע ומי שלא עלה בידו לחנך ...
אל הספר