לא היו לו לשאול סיכויים רבים להצליח במשימתו , כבר מן הרגע שבו עלה על במת ההיסטוריה . תפיסות אנטי מלוכניות השליטות בהיסטוריוגרפיה המקראית משכוהו והורידוהו מן הבמה אל תהומות הכשלון . תפיסת העולם הדתית של בעלי המקרא רואה איום במנהיג חזק , בשר ודם , פן תתעצם דמותו , תכסה את עין השמש ותאפיל על אלוהיו . כבר בטרם קנה לו רעיון המלוכה תמיכה בישראל , ניכר החשש מפני ההערצה למנהיג . כך , דרך משל , עברה המסורת המקראית על חיי משה תהליך של גימוד ועיקור : מעשי ניסים שהיו כרוכים בסיפורי לידתו ואחריתו הועלמו ברובד המקראי , ולא היינו יודעים עליהם דבר לולא שבו ובצבצו על פני השטח בגלגוליה הבתר מקראיים של המסורת . חלקו של משה ושותפותו עם הקב"ה במעשי ניסים רבים במסורת המרכזית נעלם בעיצובים אחרים שלהם , ואזכיר בקצרה דוגמה אחת — נס חציית ים סוף . חלקו של משה מודגש בשמות יד שם מסתיים עיצוב הנס בגילוי אמונתו של העם : "וייראו העם את ה' ויאמינו בה' ובמשה עבדו" ( פס' לא . ( שיתוף הפעולה שבין ה' למשה בנס זה נעלם כליל בשירת הים ( פרק טו , ( ואף מחוץ לספר שמות ניכרת התכחשות כמעט מלאה לחלקו של משה , הן בהיסטוריוגרפיה ה...
אל הספר