לפני כשלושת אלפים שנה מלך דוד בן ישי על ישראל ויהודה בירושלים . למרות הריחוק בזמן , למרות תהפוכות הגורל שעברו על עמו של דוד ועל ארצו ועירו , מאז ימיו ועד ימינו אנו , ואולי דווקא בשל כל אלו , נושא עמו כל יהודי ואף בל חניך של תרבות המערב את דמותו של דוד . איש איש ודוד שלו : נער רועים אדמוני מבית לחם יהודה ; צעיר אמיץ אשר גבר ללא נשק על גלית , הענק הפלישתי ; חתן המלך הראשון , שאול ; מאהב רב נשים ; אב לבנים רבים שלא תה מהם נחת ; ובמישור הלאומי — לוחם עשוי ללא חת,- כובש גדול.- מייסדה של אימפריה שעשה את ירושלים , העיר אשר כבש ובנה , לבירת ממלכתו . דוד זכור לטוב גם כמוסיקאי מחונן , כמשורר התהילים , כמייסדו של הפולחן בירושלים ואף כאב לבית מלוכה , שושלת אשר זכתה לברית עולם , ומכאן גם כאביו של המשיח לעתיד לבוא . כל התמונות הללו יסודן במקרא , וכל דור ודור לש את החומרים המקראיים ויצר מהם דמות משלו . ציירים ופסלים , משוררים ומספרים , מוסיקאים ומחזאים , נמשכו אל דמותו של המלך הקדמון , אשר חייו טבועים בחותם של ראשית וראשוניות , ומצאו בה יסודות על זמניים היפים לשעתם שלהם ואף לימים יבואו . דומה כי סוד ...
אל הספר