הבקר הוא בעל החיים השני בחשיבותו במשק החי , לאחר הצאן . לבקר חשיבות כלכלית רבה שכן מלבד חשיבותו לתזונת האדם הוא שימש בהמת עבודה ומשא . ברוב אתרי ההר המרכזי והנגב הצפוני היו עצמות הבקר כ 159 ' 0 מכלל ממצא העצמות . " כך לדוגמה בשכבה 11 בתל באר שבע היה שיעור עצמות הבקר " . 15 % -14 % באזור השפלה היה שיעורם גבוה יותר . בלכיש הגיע שיעורם לכדי 26 . 6 % מכלל ממצא העצמות . " בשכבה 111 ו 11 היה אחוז עצמות הבקר מכלל ממצא עצמות חיות הבית M / % -7 35 . 2 % בהתאמה . " נראה כי ההבדל באחוז עצמות הבקר בין האזורים נובע מכושר הנשיאה הגבוה יחסית באזור השפלה . גידול מספר רב של ראשי בקר בהר המרכזי ובנגב הצפוני היה גורם לצפיפות בשטחי המרעה ולמחסור במקורות מים ומפר את האיזון האקולוגי באזור . באזור השפלה כמות המים ואדמות המרעה רבה יותר . תנאים אלו אפשרו גידול עדרי בקר גדולים יותר . " המשמעות של אחוז גבוה של עצמות בקר בממצא הזואו ארכאולוגי נדונה רבות במחקר . רוזן אשר דן בעניין זה בהקשר של כלכלת הקיום באתרי ההתנחלות קבע כי כאשר ממצא עצמות הבקר הוא 2096 ויותר מכלל עצמות בעלי החיים באתר , הרי יושבי המקום עסקו ב...
אל הספר