אולי התופעה המפתיעה ביותר מבחינתו של חוקר דתות מודרני הבא לבחון כיצד ראו סופרי יוון ורומא את דתותיהם של עמים אחרים היא היעדר העניין המוחלט בתוכניהן הרעיוניים של דתות אלו . בעוד אנו רגילים לחשוב על דת , ועל תרבות בכלל , כמערכת 'אידאולוגית , ' משכילי יוון ורומא כלל לא התעניינו ב ' אידאות ' של עמים זרים ושל תרבויות אחרות . הם לא טרחו ללמוד שפות זרות , פרט ליוונית וללטינית ( והיו אינטלקטואלים יוונים רבים , גם בשיא ימיה של האימפריה הרומית , אשר לא טרחו אפילו ללמוד לטינית , ( ולא התעניינו בספרותם ובכתביהם של עמים זרים , למעט כתבים אשר יכלו להביא להם תועלת מעשית כלשהי . וכך , אף שהיוונים והרומאים ידעו היטב על קיומם של כתבים קדושים במצרים , הם מעולם לא ניסו להתעמק בתוכנם של כתבים אלו , ולפיכך רובם לא תורגמו מעולם ליוונית ( וגם את כתבי הקודש היהודיים , אשר כן תורגמו ליוונית , לא טרחו לקרוא . ( כדי להבין את גודלו של הפרדוקס עלינו לחשוב לרגע על המאמצים הכבירים אשר הושקעו מתקופת הרנסנס ואילך בניסיונות לפענח את שיטות הכתב המצריות ולקרוא את הספרות המצרית העתיקה ולזכור 54 וראו למשל התרגום מפונית ליוו...
אל הספר