מאת : דן שיפסן מה שמאפ"ן את התמורה העמוקה שעברה על הזירה האזורית , הוא התגלות החולשות המבניות של החברה הערבית , וחשוב לא פחות : חלחול ההכרה בעומקה ובחומרתה של המציאות הזו לתודעתו של הזרם המרכזי של האליטות הערביות . התופעה לגופה אינה חדשה . שורשיה נעוצים בכישלונם המתמשך של הערבים להתמודד עם האתגר שהציב בפניהם המערב , מאז ראשית העת החדשה לפני למעלה ממאתיים שנה . מה שמיחד את התקופה בשלהי המאה העשרים , הנידונה כאן , היא התנפצותן של התקוות שתלו הערבים מאז השתחררו , באמצע המאה הזו , מן השלטון הזר . בסוף שנות השישים קרסה , ברעש גדול , האופציה הרדיקלית שהציע באמצע שנות החמישים ג'מאל עבד אל-נאצר . בראשית שנות השמונים התברר כי אפילו השליטה , הבלעדית - כמעט , במשאבי אנרגיה אדירי ממדים שהעולם כולו זקוק להם והצבר הון אגדי בהיקפו ממכירתם במחיר מופקע , אינם יכולים לחלץ את הערבים ממצוקתם . בשלהי המאה חלחלה לאיטה לתודעת הערבים ההכרה שכשלים מבניים של החברה הערבית הם המונעים ממנה להשתלב בהישגיו של העולם המודרני . האליטות , המודעות לשינויים המתחוללים בעולם המפותח , החלו להבין כי הערבים נקלעים למבוי סתום מ...
אל הספר