חיים באר ואלי שילר אחד מהפרקים היותר מרתקים והפחות ידועים בקורותיו של וילנאי הוא התקופה שבה שימש כמרצה נודד עם שקופיות , בשנים . 1950 — 1925 בספרו "ואהבת לארצך כמוך" המגולל את תולדות חייו , נדחק נושא זה לקרן זווית , שכן באותו פרק זמן עשה וילנאי כמרריך טיולים , עסק בכתיבה , השלים את לימודיו והקים משפחה , והם שעומדים במרכז ספרו . מבחינה היסטורית , נודעת לפרק זה דווקא חשיבות מיוחדת , החורגת מן ההיבט האישי , שכן בעשרים וחמש השנים שבהן שימש וילנאי כמרצה , הוא אסף כ 2 , 000 שקופיות זכוכית " ) תמונות אור" בלשון התקופה . ( הסיורים באותם ימים נערכו ברגל בלבד , וקהל המשחת פים כלל מאוח צעירים , שהלכו בעקבות וילנאי לכל מקום ועודדוהו רבות במלאכתו . לסיורים קרמו בדרך כלל הרצאות , -שנעשו בתנאים פרימיטיביים ביותר . חשמל לא היה , ולא היו שקופיות , כמקובל היום . אחד מתושבי המושבה האמריקאית , מאטסון , הכין שקופיות וכוכית " ) תמונות אור , ( " ובהן השתמש וילנאי באותה תקופה . "פנס הקסם , " שהיה מגושם ופרימיטיבי , הודל ק בעזרת ק רביר והפיץ ריח דוחה . מספר וילנאי ; " ליד המכשיר היה כלי מתכת שבו הונח הקרביר...
אל הספר