יהודה זיו בלבנון . ארץ-הרים שעמקי נהרות תלולים מבתרים אותה והיא עשויה שלוחות-שלוחות נישאות , נהוג מטבע הדברים ומשכבר-הימים מישטר פיאודאלי . ראשי משפחות ובתי-אב רבים נושאים , עד היום הזה , את התואר "שיירו "' בלבד ( כמו שייח אמין ג ' ומאיל , נשיאה החדש של לבנון ;( מהם שזכו במעמד של "אמיר" - הכל לפי עצמת שלטונם , ולאו-דווקא על _ פי דתם או עדתם , בתחילת המאה הי"א היה עדיין רוב הר-הלבנון מיושב מוסלמים-שיעים - בחסות שלטון הפאטימים במערים , שיעים גם הם . אך דת הדרוזים ( שראשיתה בשליש השני של אותה מאה , בסביבות חצביה שבשיפולי מערב-החרמון ) עשתה לה נפשות רבות ונפוצה עד מהרה גם בדרום הר-לבנון . בשנת 1170 מספר רי בנימין מטודילה : "וקרוב מהם , כמו עשרה מילין , אומה נלחמים עם אנשי-צידון - היא האומה , הנקראת דרזיאן . והם פגאנוש ( עובדי-אלילים ) ואין להם שום דת" ( כידוע , אפופה אמונתם מסתורין - ואף בקרב עדת-הדרוזים עצמה בקיא בה רק קומץ יודעי-סוד , מן ה"עוקאל" - ועל-כן הפיצו עליה המוסלמים שמועות-שוא , מהן נטל גם סבנימין . ( .., "ויושבים בהרים הגדולים ובנקיקי-הסלעים r אין מלך ואין שר שופט עליהם , כי מ...
אל הספר