פ . א . ניל היה מסופח לשרות הקונסולרי הבריטי בסוריה . ספרו מעניין ואף מבדח . ביקורו בארץ ישראל היה בשנת 1850 ולא בשנת , 1846 כפי שהניח רוריכט . חברון המקום הראשון שביקרתי בו היה המסגד , הבנוי עתה מעל לקברות אברהם ושרה , יצחק ויעקב ... היהודים מעריצים כמובן , מקום זה , שבו מונחות עצמות אבותיהם ... ואולם , בשל קנאות המוסלמים אין הם מעיזים אפילו להתעכב בסמוך לאתר , שבו מצויים השרידים המקודשים . ביאושם ועצבונם הם מבכים את מר גורלם . קבוצות גדולות של יהודים , גברים ונשים , זקנים מכדי ליהנות מתענוגות העולם הזה , התקבצו לכאן מכל חלקי המזרח , כדי להיקבר בבוא יומם קרוב ככל האפשר לקברו של אברהם אבינו . יצורים עלובים אלו מסתופפים עם רדת החשיכה בצל קירות המסגד , ושם שוטחים את תחינותיהם בבכי תמרורים בפני הקב"ה , שישיב ימיהם כקדם . בשיא תחנוניהם ראיתי אותם מטיחים ראשיהם בקירות האבן , מורטים את זקנם , מכים על חזיהם , עד שידעך להטם מרוב עייפות . אז יעזבו הזקנים והחלשים יותר את המקום בלאט ובהסתר , כדי לצנוח הישר על משכבם עד ליום המחרת . ( א , עמ ( 55 , 53 ירידה בחוף יפו ... מיהרתי למקום הירידה לחוף והג...
אל הספר