בספרות הנוסעים ועולי הרגל הנוצריים מצויים תיאורים חשובים הזורים אור על תולדות הישוב היהודי בארץ ישראל , החל מן המאה הי"ד ועד למאה הנוכחית . ברם , אין עוד תקופה , שהיא כה חשובה להכרת הישוב היהודי , כמו המחצית הראשונה של המאה הי"ט . הסיבה לכך נעוצה באופיו של מקור ספרותי זה , המגיע לשיאו בתקופה הנדונה , וכן בעניינם המיוחד של רבים מן הנוסעים — ובעיקר הנוסעים האנגלוסכסים — ביהודי ארץ ישראל . שורשי תופעה זו עוד במאה הי"ז , כאשר חברי הכת הפוריטנית ( ששלטו בבריטניה בתקופתו של קרומוול ) העדיפו את התנ"ך על פני הברית החדשה , הזדהו עם בני ישראל וייחסו לעצמם את ההבטחות הניתנות בו . בזמן שלטונם הקצר , הם אף איפשרו לראשוני היהודים לחזור ולהתיישב באנגליה . לאחר שמעמדם התערער ב 660 ו , עם שובו של צ'רלס השני לכס המלוכה , נתעכבה הגשמת רעיונותיהם . אך בראשית המאה הי"ט , על רקע התקופה הרומנטית , התחדשה באנגליה ובארה"ב האמונה הדתית ביתר שאת , וההזדהות עם גורלו של ישראל ההיסטורי קיבלה משנה תוקף . לעובדה זו היו השלכות מעשיות : בחוגים הפרוטסטנטיים גברו הציפיות המשיחיות , ורווחה ההנחה כי בואו של המשיח " ) שובו...
אל הספר