אבינועם דנין ואריה יצחקי במבואות עכו משתרעות חורשות דקלים נרחבות . הדקלים הנאים המתמרים אל-על משתלבים היטב בכיפות העיר וצריחיה על רקע הים והחוף . נוף זה היה ללא ספק מרשים יותר בימים עברו , ברם , ההזנחה בשלהי השלטון העותימאני ותהליכים טבעיים של המלחת מי נחל הנעמן הרסו בהדרגה נוף ייחודי זה . עצי הדקל גדלים בקרקע חולית , אך שורשיהם מגיעים אל מי התהום הגבוהים המצויים בשפע באזור החוף בין עכו והכרמל . עקב המבנה הגיאו-מורפולוגי המיוחד של האזור נמהלים מי התהום המתוקים במי הים . במוצא נחל הנעמן לים , במקום שמצויים מי התהום הגבוהים , קיימת מלחה של ממש ובה גדלים צמחים עמידים למלח . הבולטים ביניהם הם שיחים נמוכים של בן מלח למיניו , מלוח , עדעד , סמר ועצים נמוכים של אשל מרובע . המקומות בהם קיימת לחות בקרקע במשך תקופה ממושכת של השנה , דלים במיני צמחים . לעומת זאת קרקע חולית מעל השכבה הרטובה הנשטפת מלמעלה , מאפשרת גידול צמחיה שעמידותה למלח משתנה . קרקעות שטופות , המצויות מעל מי תהום מליחים , משמשות בית גידול מתאים ביותר לתמרים . התמר יכול להתקיים באיזור שיש בו מי תהום שטחיים ומלוחים ( עד למעלי מ3000...
אל הספר