עכו היתה בכל תולדותיה במעט עיר נכרית חשובה ויהודים מיעטו לשבת בה . כבר בתקופת המקרא נאמר : "אשר לא הוריש את יושבי עכו " ... אולי מכיוון שהיתה עיר גדולה ומבוצרת בלב סביבה נוכרית . לפי האגדה נקברה בעכו דבורה הנביאה . מסורת אחרת מספרת , כי בעכו קבור אמנון , בנו של דוד המ מקורה של מסורת זו בפסלו של "ממנון" הידוע באגדה היוונית , שעמד על גדות הנעמן , והנזכר גמ אצל יוסף בן מתתיהו . באגדה הקשורה לשלמה המלך נזכרת עכו . (*) על הכתוב "ומדלת הארץ השאיר נבוזראדן רב טבחים לכורמים וליוגבים" ( שמו"ב יג , כט , ( נאמר : אלו ציידי "חלזון" מסולמה של צור ועד חיפה . כלומר - ציידי השבלולים מהם הופק צבע הארגמן . בתקופת בית שני היוותה עכו מחוז נפרד מא"י . היא השתייכה לצור והיתה מיושבת ברובה נכרים . דמיטריוס הסורי הבטיח ליונתן החשמונאי לתת לו את "עכו ותחומה" לצרכי בית המקדש בירושלים . בזמן טיהור בית המקדש ע"י יהודה המכבי באו אליו שליחים מהגליל לבשרו : "הנה הגוים מכל הערים מסביב מעכו מצור ומצידון וכל יושבי הגליל קמו עלינו להשמידנו" ... שמעון החשמונאי רדף את אויביו "עד פתח שער עכו . " יונתן החשמונאי הוזמן ע"י טרי...
אל הספר