סילביה שיין בתום מסע הצלב השלישי ( 1192-1188 ) היתה עכו לבירת ממלכת הצלבנים בא"י . כבר בתקופת הממלכה הראשונה היתה עכו לאחת מהגדולות שבערי הממלכה , ואוכלוסיתה הגיעה ל 30 , 000- נפש . במהלך המאה הי"ג הוכפל מספר תושביה ועד לנפילתה בידי הממלוכים , ( 1291 ) היא מנתה כ 60 , 000- נפש . היתה זו אפוא אחת מהערים הגדולות ביותר בעולם הנוצרי באותם ימים . בבירת הממלכה הצלבנית היא לא דחקה את מקומה של ירושלים . מעמדה כבירה נתפס כזמני , והיעד המוצהר והחשוב של כל מסעי הצלב היה כיבושה מחרש של ירושלים - הבירה הטבעית של הצלבנים , שראו עצמם כ"יורשיהם ברוח של בני ישראל . " ואולם גם כאשר בעקבות הסכם תל עגיול-יפו שנחתם בין סולטאן מצרים אלמלך אלכאמל לבין הקיסר פרידריך השני הוהשטאופן בשנת , 1228 חזרה ירושלים לחיק הנצרות , ובמשך שליטתם עליה ( 1244-1229 ) לא חזרו הצלבנים להתיישב בה . הם המשיכו לקיים את בירתם בעכו , שכן ירושלים בתקופה זו היתה עיר פרזות חרבה , והרעיון להתיישב בה לא משך אלא קומץ של אנשי כמורה ונזירים . יתרה מזו , נתוניה הפיסיים של עכו עלו על אלה של ירושלים ; היו בה נמל ושוק בינלאומיים , וכבר במאה הי"...
אל הספר