בעז ברקאי עבו תום מלחמת השחרור היתה עכו עיר רפאים , לאחר שמרבית תושביה הערבים נטשוה . לאחר קום המדינה הפכה עכו לעיר קולטת עולים . היא יושבה באופן חפוז ומאולתר תוך ניצול הבתים הנטושים בעיר העתיקה , בשכונות המנדטוריות שמחוץ לחומות ובמחנות הצבא הריקים שבסביבה . בשנות החמישים החלה בנייה מזורזת של מעברות . באותו זמן הובאו גם צריפי עץ שוודים והוחל בתכנון השכונות הראשונות של עכו החדשה . ממזרח לעכו הוקם רובע דבורה . השכונה היתה מרוחקת מן העיר , בשל חוסר בשטחים פנויים בעיר העתיקה ובעכו המנדטורית . לעומת זאת , בחלק המזרחי המרוחק יותר נמצאו קרקעות בבעלות יהודית , שנרכשו עוד לפני כן על מנת ליצור רצף ישובי בין המפרץ והגליל המערבי , אלא שהבריטים מנעו את ניצולן . עתה , עם קום המדינה , הוקמה עליהן השכונה הראשונה של עכו החדשה . תחילתה של שכונת דבורה בצריפי עץ חד-קומתיים המאוכלסים שתי משפחות כל אחד . בעקבותיהם נבנו בתי בטון חד ודו-קומתיים צנועים . התקציב היה מצומצם והצרכים מרובים . אחד הפתרונות היו אז הקמת "בתי רכבת" - גושי בניינים חד-קומתיים כשלכל דירה חצר קטנה המאפשרת בנייה נוספת להגדלת השטח המקורה . ...
אל הספר