במאה הי"ח הפכה עכו מכפר חסר חשיבות כמעט לעיר החשובה ביותר בא"י . תהליך זה החל עם השתלטות דאהר אלעמר על עכו , שהביא למפנה מכריע בהתפתחותה . עליתו של דאהר התאפשרה בין השאר בשל רפיון המנהל העותימאני שהצטמצם בעיקר לאיסוף מיסים . ערב כיבושה ע"י דאהר היתה עכו שייכת לואלי צידון , שהחבירה לאחד מנכבדי העיר . בעכו ישב מושל ולרשותו כוח צבאי קטן . הוא שלט רק בעכו , בעוד הסביבה היתה נתונה בידי בדווים ופורעי חוק אחרים . ההשתלטות על עכו לא היתה כרוכה בקשיים של ממש . בשנות ה40- הפך דאהר בהדרגה לגורם המרכזי באזור עכו , עד כי הנוסעים מצידון לעכו נזקקו למכתב ממנו שערב לביטחונם . יחסיו הטובים עם המתואלים מהסביבה ותלותם בו בסחר הכותנה ( שנעשה דרך עכו , ( ושיתוף הפעולה הצבאי והכלכלי עמם , הביאו להגברת כוחו באזור על חשבון שליטי צידון . הסיבות להשתלטותו של דאהר על עכו היו רבות . הוא רצה במוצא משלו לים , ואף שעכו היתה רק כפר ובה נמל דייגים קטן , הוא העריך את האפשרויות הגלומות בה . הוא ראה בכיבושה של עכו דרך לפרוש את שלטונו על כל מערב הגליל ומרכזו . בירתו הקודמת של דאהר , טבריה , היתה העיר היחידה המוקפת חומה בת...
אל הספר