דן אורמן (*) לאחר שהממלוכים כבשו את עכו ב , 1291- הם בזזו את העיר , העלו אותה באש והחריבו אותה עד ר ו ^ ' ל -י / היסוד . לחמישים שנה מאוחר יותר מעיד לודולף מסוכם , כי ההרס לא היה שלם , וכי נותרו בה עדיין שרידי כנסיות , מגדלים , חומות ואפילו ארמונות שבנסיבות אחרות ניתן היה לשקמם . בימיו היתה העיר נטושה וחרבה . במקום נותרו רק יחידה קטנה של חיילים מוסלמים , שניזונו מציד חוגלות ויוני בר וממסחר במשי . דארביו מזכיר ב1658- חורבות מרשימות מכוסות בחלקן , rnVinn no וקמרונות תת-קרקעים . הוא אף זיהה מספר מבנים וביניהם כנסית סט . אנדריאוס , ה"ארסנל" , אכסנית ההוספיטאלרים וכנסית סט . גי והן . במאה הי"ז מזכירים הנוסעים את החורבות שנותרו בעכו , בה התגוררו כ300-200- תושבים . באותה תקופה התגוררו בה כבר סוחרים צרפתים , שעסקו ביצוא כותנה שגדלה באזור שפרעם . סביבתה של עכו היתה חרבה ובלתי מעובדת , ובשל ההזנחה הרבה היו בה ביצות ממאירות . עכו היתה כפופה רשמית לשליט צידון , אך נחשבה לישוב חסר ערך ללא חומה , ומן הנמנע היה לערוב לביטחון תושביה . בשנת 1721 ניסה שליט צידון לשקם את חומותיה ההרוסות , אך נתקל בהתנגדו...
אל הספר