מאת דב גביש ב1936- פרצו מאורעות דמים בארץ . ב19- וב22- באפריל , הכריזו המפלגות הערביות על שביתה כללית . בדרך זו התכוונו הערבים לשתק את החיים הכלכליים בארץ . מטרתם היתה להפעיל לחץ על ממשלת המנדט כדי שתפסיק את גלי העליה היהודית . השביחה פרצה לראשונה בנמל יפו . הבריטים ייחסו לכך משמעות רבה מפני שיפו היתה שער הכניסה העיקרי לארץ ואחד ממרכזי האוכלוסיה הגדולים שנודעה לו גם חשיבות כלכלית רבה . שלטונות המנדט סברו לתומם שאם ישברו את השביתה ביפו תיפסק השביתה בכל הארץ . כמשקל נגד לנמל יפו הוחלט על פתיחת נמל בתל-אביב . כתוצאה מכך גבר להט המרי בקרב המנהיגות הערבית שחששה עתה גם מפני אובדן הבסיס הכלכלי החשוב של יפו . הערבים התבצרו בעיר העתיקה של יפו . גבעת העיר גובלת בים ומתנשאת מעל לנמל מצידה המערבי ומעל לתחנת המשטרה ומשרדי מושל המחוז מצידה המזרחי . הפורעים חסמו במתרסים את המבואות לסמטאות העיר העתיקה ופתחו בצליפות והטרדות לכל עבר . משנכשלה הממשלה לקיים שליטה וסדר באיזור נשקלו מספר תכניות שנועדו לדכא את מוקד המרד ולהשתלט על העיר העתיקה . הכח הצבאי הבריטי בארץ באותה עת היה קטן מכדי לטפל באי-הסדר הכללי ...
אל הספר