מאת צבי אילן שבע מצבות קבורה עבריות וארמיות , שנתגלו ב 0 וף המאה הקודמת ביפו , המוכיחות על מרכזיותו של הישוב היהודי שם בשנים הראשונות לספירה - שבו לארץ , לאחר שהיו מונחות באין דורש בנורווגיה במשך עשרות שנים . דרך ארוכה עשו מעבות-הקבורה היהודיות טרם שובן ארצה . ב1871- גילה קלארמון גאנו בירי ערביי שכונת אבו-כביר שממזרח ליפו , מצבות שייש שנשאו כתובות ביוונית ובעברית . משהתחקה אחר מוצאן . התברר לו שאבו-כביר שימשה בתקופה הרומית בית קברות גדול . במקום נמצאו קברות רבים חצובים בכורכר , שנהפכו לביבי שופכין של תושבי אבו-כביר , שנוסדה כ35- שנים לפני בן . היה זה בית העלמין של קהילת יפו היהודית , במאות הראשונות לספירה , שקברה את מתיה בגבעת כורכר היפה לחציבה , וזאת בהתאם לחוקי טומאה וטהרה שאסרו לקבור בתחומי ערים מיושבות . המידע על יהודי יפו בתקופת המשנה והתלמוד הוא מועט ביותר ויש על כן חשיבות רבה למצבות אלו , הזורות אור על היקף הקהילה היהודית ביפו ומעמדה . מלבד יהודי יפו נקברו במקום גם יהודים מערים אחרות בארץ או מן הגולה - לוד , שכם , עכו , בבל , חדיאב , טרסוס , קפדוקיה , האי כיוס , אלכסנדריה וקירינ...
אל הספר