כיבוש יפו ע"י נפוליאון

בשנת 1799 פלש נפוליאון לא"י בראש צבא של 13 , 000 חיילים , כשמגמת פניו להשתלט על המזרח ולהגיע עד הודו . לאחר כיבוש ערי החוף הדרומיות גילה הצבא התורכי התנגדות מועטת בלבד ; רמלה נכבשה ללא קרב ורבים מהכוחות הנסוגים התרכזו ביפו , שנחשבה לעיר מבוצרת יחסית . נפוליאון שאף לכבוש את יפו במהירות האפשרית , כדי לחדש את הקשר הימי עם אלכסנדריה ולאפשר את פריקת הציוד והמזון הנחוצים לצבאו . הוא הורה על כן , להטיל מצור על יפו ללא דיחוי . את עיקר הכח הוא פרס מדרום וממזרח לעיר , בעוד דיביזיה אחרת חנתה על גדות הירקון , כשמטרתה למנוע החשת תגבורות מהצפון , ובעיקר בדי לנתק את הקשר עם עכו . דיביזיה נוספת מוקמה מצפון לעיר ונועדה לשמש ככח הסחה , בעוד מפקדתו של נפוליאון , ממנה חלש על זירת הקרב , היתה במזרח העיר ליד האגם ( לימים אזור איצטריון בלומפילד . ( יפו מנתה באותה תקופה כ 8 , 000- נפש והיו בה כ 4 , 000-5 , 000- לוחמים שכללו חיילים תורכים , ערבים , מצרים ואלבנים . ברשותם היו כ50- תותחים . המגינים לא הסתפקו בהגנה פאסיבית אלא ביצעו פעמים אחדות גיחות פתע והסבו לצרפתים אבירות . ה7- במרץ נקבע כשעת האפס . לפני ההתקפ...  אל הספר