ר"ר רודולף כה ; מבוא * הדרכים הותיקות החוצות את הנגב מושכות זה זמן רב את התענינות החוקרים , בגלל מיקומן הגיאוגרפי - קרבתן למרכזים הגדולים של התרבויות העתיקות של ארץ-ישראל ומצרים ? קרבתן לאוצרות המחצבים בסיני , לעבר-הירדן ולערב . נסיונות שונים נעשו לזיהוי תואי הדרכים העתיקות המוזכרות בתנ"ך , כגון 'דךך 1 האתרים , ' 'דרך שור , ' 'דרך הר האמורי' ופו . ' אך מאחר שאלה לא סומנו באופן ברור על-ידי הקדמונים , קשה מאד היום לשרטט בודאות את מהלכן . החל מן התקופה הרומית הושקעו מאמצים ממלכתיים לשמור על תוואי-ךרך אחידים ועל סימונם , הן באמצעות אבני שפה בצדיהן , והן בהצבת אבני-מיל . למרות זאת , לעתים קרובות קשה עדיין לקבוע את תולדות אותן דרכים , את ראשית 2 השימוש בוהן ואת משך קיומן כעורקי-תחבורה צבאיים ומסחריים ראשיים . בעבר התעוררו בין החוקרים מחלוקות בשאלות אלה , מאחר שבמשך תקופה ארוכה היו רוב הנתונים מבוססים על סקרים בלבד . כיום , לאחר שנערכו ספירות ** ארכיאולוגיות באתרים רבים לאורך תוואי דרכים אלה , ניתן לקבוע ביתר דיוק את תולדותיהם על-פי הממצא הארכיאולוגי העשיר . הדרכים העתיקות , שקישרו בין פטרה ,...
אל הספר