אם הלוי עוסק במאמרו גם ב"חובת הנאמנות" מול "זכות ההתכחשות" נדמה לי שבפרשת נידוני קהיר , נטשו השולחים את שליחיהם . האם היו השולחים נוהגים אחרת אילו התענו בכלא ההוא בנינו שלנו , פאר הנוער הישראלי ? חיים גורי מאמרו של אפרים הלוי - "זכות ההתכחשות וחובת הנאמנות" - עוסק בכל המימדים האפשריים בסוגיה הנושנה ביחסי שולח ושליח , מפעיל ומופעל , בתחום הסמוי והחשך והנפתל שבעולם ה"ריגול . " אנו שבים אל הכינוי הקדום והתנ"כי - "המרגלים . " יהושע לא עסק ב"קציני מודיעין" או ב"שליחי סתר" אי "ב"סוכני חרש" או ב"סוכנויות איסוף . " המטרה לא השתנה מאז - "השגת ידיעות . " מודיעין מעולה ומעודכן היה ויהיה בסיס לכל הערכת-מצב בכל דרג מחליט ופוקד . לא בכדי מופיע הסעיף " ידיעות" כראשון ב"עקרונות המלחמה . " סוכנויות האיסוף בימינו רבות ומגוונות וכוללות אמצעי חישה , איתור , זיהוי ופיענוח , מתוחכמים המשלימים אלה את אלה . אך תמיד נשאר האדם שמעבר לקווים , "קצין המודיעין" הנשלח אל ארץ היעד או איש מקומי הפועל בה למען מפעיליו . אלה ואלה נתונים בסכנה מתמדת ומעלים , לא פעם , בעיות חילוץ קשות .
אל הספר