פרקים כז-כח הם מעין נספח ראשון למענה איוב לנאומו השלישי של בלדד , ונושאים את הכותרת : "ויסף איוב שאת משלו ויאמר " ( הנספח השני מובא בפרקים כט-לא . ( אפשר שכותרת זו באה להשמיענו כי כיוון שהרעים שתקו ולא השיבו לאיוב , חזר איוב לדבר , והוסיף על דבריו הקודמים . " משל" בא כאן במשמעות של נאום חכמה , ערוך בלשון שירה ( השווה במדבר כג , ז , יח ועוד . ( משל זה של איוב כולל שלושה חלקים . ו . שבועה ונדר שישמור עד סוף ימיו על תומתו ( כז , א-יב . 2 ;( תיאור הפורענות הבאה על הרשעים ( כז , יג-כג . 3 ;( מזמור על החכמה האלוהית מול החכמה האנושית ( פרק כח . ( אין חולק על כך שהחלק הראשון , הכולל את השבועה , נאמר על ידי איוב . אשר לחלק השני , המתאר את גורל הרשעים , נחלקו בו המפרשים . יש אומרים כי איוב רומז בדבריו אלה לפו רענות הראויה לבוא על רעיו ברשעתם . אחרים סבורים כי חלק זה הוא שריד מנאום של צופר , שנשתרבב לכאן בטעות . אשר לחלק השלישי , העוסק בחכמה ( פרק כח . ( מרבית החוקרים רואים בו תוספת מידי עורך מאוחר , וזאת מנימוקים שונים : לפי דעה אחת פרק זה אינו מתאים להקשר , צורתו כשיר חכמה ולא שיר ויכוח ; לפי ...
אל הספר