נאומו השלישי של אליפז פותח את המחזור השלישי של הוויכוחים . חשיבותו רבה , כי זהו הנאום האחרון מפי הרעים שנמסר בשל מותו - מנאומו השלישי של בלדד נותרו רק שישה פסוקים ( פרק כה , ( ואילו נאומו השלישי של צופר אבד לגמרי . מבנה הנאום ותוכנו מלמדים כי לקראת סוף הוויכוח חלה הקצנה רבה ביחסו של אליפז כלפי איוב . בנאומו הראשון , שהוא כולו דברי ניחומים ועידוד , עדיין חושב אליפז את איוב לתם ולירא שמים ( ד , ו , ( ומשער כי ה ' מייסרו ומוכיחו כדי לטהרו מחטא קל ונסתר ( ה , יז . ( בנאומו השני אליפז כבר מאשים את איוב כי בניסיונותיו לטהר את עצמו ולהטיל דופי באל הוא אומר דברי כפירה , המתאי מים לרשע ( טו , ד-ו . ( ואילו בנאום שלפ נינו אליפז מאשים את איוב בגלוי בחטאים כבדים , ואף מפרט את חטאיו המדומים , דבר שאין לו תקדים בנאומיהם של הרעים האחרים ( פסוקים ו-י . ( דבקותו האיתנה והעקבית של איוב בטענתו כי הוא חף מפשע , וכי הוא נענש על ידי האל ללא סיבה מובנת , היא מן הסתם שהוציאה את אליפז משלוותו ומעדינותו . במאמץ נואש להגן על תורת הגמול השמרנית שדגל בה ולהצדיק את האל , אליפז בודה מלבו רשימה של חטאים ומאשים בהם...
אל הספר