כאן , שכן אין בפסוק כל רמז למלכות ולאד נות , והציעו לקרוא "אצר , " במקביל ל"חסן . " אך נראה שהשימוש המכוון ב"נזר" רומז על ביקורת סמויה , הנמתחת כאן על השלטון המדיני . רמזים לאי-נחת מן השליטים נמצא גם בתחילת הפרק הבא ( כח , ב ואילך , טו-טז . ( ואם . כמו "והאם " ( בשאלה ) או "ואין" ( בשלילה , ( כפי שעולה מתרגום השבעים . לעולם ... לדור ודור . תקבולת זו שכיחה במקרא להבעת נצחיות ( יואל ד , כ ; תהלים קמו , י ועוד . ( כוונת הכתוב לתאר את האר עיות שבהישגיו החומריים של האדם , ואולי אף את היותו בן חלוף . מתן-ביטוי זה לזמן עומד כנגד מתן-הביטוי לזמן בפסוק א : "יום מחר ... יום : " גם אם יצליח אדם לממש תוכ ניותיו לטווח הקצר " ) י 1 ם , (" הרי לטווח ארוך " ) לעולם ... " "לד 1 ר ודו ר ( " אין כל ביטחון שיעלה בידו לשמר את הישגיו . [ כה ] גלה חציר ונראה דשא , ונאספו עשבות הרים . כאן אנו מוצאים תיאור , שמקורו בהתבוננות שקודה בטבע , של החליפות והתמורות המאוזנות המתחוללות בו במשך השנה : עם כלות החציר יבואו הדשא ועשבות ההרים , באופן שלעולם לא יחסרו העדרים מרעה . אך גדולתו של הכתוב מתגלית במילים המשתמעות ...
אל הספר