החל בפרק זה מתמעט מספר התקבולות הניגודיות שאפיינו את ראשיתו של קובץ זה , ומעתה ואילך תבואנה בו בעיקר תקבולות משלימות , או תקבולות נרדפות . דוגמה לתקבולת משלימה הוא פסוק ב : "עבד משכיל ימשל בבן מביש / ובתוך אחים יחלק נחלה . " פסוק זה נמצא על גבול האמירה בפרוזה , והוא רופף מבחינת המשקל שבו בהשוואה לתקבולת הניגודית ולתקבולת הנרדפת . דוג מאות נוספות לדגם התקבולת המשלימה נמצא בפסוקים יא , יג , יח , ואחרים . אף התקבולות הנרדפות נפוצות כאן , כגון פסוק ד . דוגמאות נוספות נמצא בפסוקים כ , כא , כו , כח , ואחרים . [ א ] טוב פת חרבה ושלוה בה , מבית מלא זבחי ריב . הפסוק בנוי על פי העיקרון המשווה בין שני מצבים מנוגדים והנותן עדיפות לראשון מן השני : "טוב ... מ " ... ( השווה טו , טז-יז . ( ארוחה דלה הנאכלת באווירה נעימה ושקטה עדיפה מארוחה דשנה הנאכלת באווירה של סכסוכים וריב . פת חרבה . פרוסה , חלק מן הלחם , שנאפה במזרח הקדום אם בדמות הפיתה השטוחה של ימינו ואם בדמות כיכר הלחם התפוחה והמוארכת ( בראשית יח , ה ; שופטים יט , ה ; שמואל א ב , לו , ( שלא נטבלה בתבלין לח , כגון חומץ או שמן . וראה ויקרא ז , י ...
אל הספר