הפרק נחלק לארבעה חלקים עיקריים : ו . א-ט : בין אדם לאלוהיו ; . 2 י-טו : המלך . 3 טז , כא-כד : החכמה ( לפסוקים יז-כ אין נושא מרכזי , ורובם הם השלמה לפסוקים אחרים בפרק . 4 ;( כה-ל : הרשע ואחריתו ( לפסוקים לא-לג אין נושא מרכזי ? . ( יש חוקרים הרואים בפרק זה פתיחה לקובץ חדש בספר משלי ומחלקים אותו חלוקה שונה במקצת : ו . א-ט . בין אדם לאלוהיו ; . 2 י , יב-טו : המלך ; . 3 טז-יז , יט-כו : המידות הטובות ; . 4 יח , כז-ל : המידות הרעות ; . 5 טו , לא-לג : פתיחה לקובץ חדש . ? יש לציין שרוב הפסוקים בפרק בנויים על פי תקבולת הנרדפים , ומיעוטם - על פי תקבולת הניגודים ; ויש פסוקים שמבניהם שונים , כגון ח , יט " ) טוב מ , (" ... ד , יב , כו . [ א-ב ] אם נצרף את פסוק ט לשני הפסוקים הפותחים את הפרק , תתקבל יחידה בעלת מוטיב מוגדר של גדולת האל לעומת כוחו המוגבל של האדם . מוטיב זה עומד בניגוד לתפישת ספרות החכמה הקלאסית הבאה לביטוי בספר משלי . הקו הכללי בספר זה אומר שהאדם ההולך בדרך החכמה והיושר יוכל לעצב את חייו במו ידיו ולהגיע להצלחה ; ואילו בפסוקים אלה מצטייר האל כמכוון הבלעדי של חיי האדם , התלוי בו לטוב ולר...
אל הספר